כמו בכדורגל, עברנו מחצית ואנו בפתחה של המחצית השנייה. אלא שבניגוד למשחק שבו "הכדור הוא עגול" ו"כדורגל משחקים 90 דקות", כמאמר הקלישאות, כאן תוצאת המחצית הראשונה משפיעה באופן מכריע על המשך המשחק, "משחק החיים".

האם ידענו לצבור את ההון שיעניק לנו שקט נפשי וחופש בחירה להמשך דרכנו? האם אנו מספיק "נזילים" ( יותר הכנסות שוטפות מהוצאות שוטפות) כדי לנהל את חיינו ללא מינוס בבנק? האם מצבת הנכסים שצברנו, כגון: דירה, פנסיה, חיסכון, קרנות ונכסים נוספים, פנויים מכל שעבוד, עיקול או חוב אחר? תשובה חיובית לשלוש השאלות הללו, מגבירה את הסיכוי להחליק ברכות אל המחצית השנייה

ולנצח במשחק כולו.

אמרתי "מגבירה את הסיכוי" לנצח במשחק, אך אין בכך כדי לפתור את עצמנו מן הדאגה לפרטים "הקטנים".

הנה כמה עצות כלכליות אותן אני ממליץ לשים בסימן "שווה בדיקה".

שנות הפנסיה הנצחיות

 "נצחיות", כי אין אדם היודע שעתו. ומאחר וכך, עורכים עבורנו אנשי הסטטיסטיקה את סקרי תוחלת החיים שעל פיהם קיים סיכוי למי שמגיע ל - 50 + , לחיות גם בגיל 90+ . המשמעות הכלכלית היא שצריך את הכסף כדי לקיים ולתחזק את חיינו במחצית השנייה. כמה כסף? זו שאלה של רמת חיים, אך בגדול ניתן לקבוע כי כדי לקבל עוד 5000 ? לחודש, מעבר לביטוח הלאומי ולקצבה החודשית, אנו זקוקים להון מושקע  של לפחות מיליון ?. ועכשיו עשו את החשבון לאיזה רמת חיים אתם מסוגלים להגיע...

הסיכונים בשמירת הכסף לאורך זמן.

"מרבה נכסים, מרבה דאגה" שנו רבותינו. הדאגה לשמירה על נכסינו נובעת בעיקרה מארבע סכנות שונות:

סכנה התנהגותית - סיימנו את הקריירה של המחצית הראשונה אך אין אנו משלימים עם הקריירה כגמלאים במחצית השנייה והנטייה, פעמים לא מעטות, להתפתות ולפתוח עסק חדש או להיכנס כשותפים לעסק קיים, כשאין לנו את הידע והניסיון הדרושים. בדרך זו מנסים לשמור על הדימוי ולקנות מעמד בכסף. בהרבה מן המקרים מאבדים את מרבית השקעתנו.

הסכנה שבהתבגרות - מחייבת רזרבה כספית נאותה והתאמה, לאורך כל הדרך, בין הצרכים לאפשרויות. פיזור כספים לבני המשפחה לאחר פרישה - איננה מומלצת, בלשון המעטה!!

סכנה בריאותית - הסיכונים הופכים יותר ויותר מוחשיים עם הגיל הכרונולוגי ועל כן יש להכין מראש ביטוח רפואי וסיעודי מתאים. ככל שנקדים, בעודנו בריאים וחזקים, כן ייטב.

סכנה פיננסית -   קיימים שלושה סיכונים פיננסיים, הסיכון לשחיקת הערך הריאלי של הכסף, הסיכון בתנודתיות שבשוק ההון והסיכון לתשואה נמוכה בהשקעות חסרות סיכון.

ארבע סכנות - היו ערים לכך!

1. נצלו את הפטור ממס רווחי הון

קופות גמל וקרנות השתלמות וותיקות שהכספים בהן נצברו עד שנת 2003, אינן מחויבות במס רווחי הון. לכן השאירו את פדיונן לסוף התור. עדיף להשתמש קודם בכספי הפיקדונות בבנק, תיקי ניירות הערך ותוכניות החיסכון, עליהן חלה חובת ניכוי מס במקור.

2. אפשר להתחיל לבנות תקציב משפחתי עדכני.

השינוי הדרמטי לגילאי 50+ הוא המחשבות והפרישה בפועל מהעבודה. פתאום  יש המון זמן פנוי, חלל בלתי נדלה ובלתי מתוכנן. כמעט כל דרך למלא חלל זה עולה כסף, לימודים, טיולים, תחביבים, חוגים, ספורט, בילוי ועוד. ואם לא די בכך הרי גם הגיל עושה את שלו, רופאים, תרופות מזון מיוחד ועוד.

מי שבתוך העניין, יודע.  למצטרפים ה"ירוקים" - נושא למחשבה.

3. אל תהיו נדיבים מדי

מתנות כספיות או ירושות שווה  לקבל, לא לתת! גיל 50+ הוא תחילתו של מסע כספי וכלכלי ארוך ומייגע. עדיף להיות מצוידים במלוא רכושנו ולא לחלקו לדור הבא. לדור הצעיר יש נכס יותר מוצלח והוא "הזמן"!! אפשר לעזור, לתת גיבוי, מתנות לנכדים, אך בשום פנים לא לחלק את רכושכם בעודכם בחיים.

4. הקפידו לערוך צוואה

אם טרם ערכתם צוואה, עשו זאת כעת, במעמד עורך דין. המטרה אינה רק לצורך חלוקת הרכוש אחרי 120 בהתאם לרצונכם, אלא גם להגן על אחדות המשפחה. בהיעדר צוואה מתחלק הרכוש לפי חוק הירושה ולא פעם מתגלעים חילוקי דעות, שסופם לכלכל עורכי דין במקום את בני המשפחה.

חלומות מתגשמים

זה הזמן להגשים את שחלמנו עליו כל חיינו. טיול מעניין בחו"ל, ספר ישן וטוב "ששכב" בספרייה, תחביב שהזנחנו.

להגשים חלום עולה כסף - אך שווה כל פרוטה!